סיפורם של נקעים חוזרים ופרופריוספציה

סיפורם של נקעים חוזרים ופרופריוספציה – מפציעה חמורה – לשיקום – לשיקום מטופלים

הסיפור שלי: רוני הפיזיותרפיסט

חצי שנה לפני גיוסי, רדפתי תוך כדי משחק אחר חברי, ויטיה. ויטיה קפץ מעל חומת בטון קטנה בגובה של כ-75 סנטימטר ואני אחריו. במקום לנחות על כף הרגל – קרסול שמאל שלי הסתובב פנימה ונחתי עליו. קול נוראי של קריעה "קחחחק" וכאב נוראי הפילו אותי לקרקע. 4 ימים לא הצלחתי לדרוך על כף הרגל השמאלית, הקרסול התנפח, היה חם ואדום-סגול וסבלתי מכאבי תופת. באותה תקופה כמעט לא הבנתי כלום ברפואה וחשבתי שמנוחה תפתור את העניין. כמה שטעיתי… כמו 75 אחוז מהנקעים, ודאי אילו שאינם מטופלים, החלו לי נקעים חוזרים בקרסול.

השיא היה עם גיוסי ושירותי בצה"ל – שירות קרבי ב"שקד – גבעתי". כל מסע וכל תרגיל היה נגמר בנקע אחד או שניים ושלושה, חמור יותר או חמור פחות. הרופא הצבאי היה נותן לי אקמול כל הזמן, שלא עזר, והייתי צריך לעזור לעצמי. הייתי קושר חזק את הנעל הצבאית ולעיתים משיג מהמרפאה תחבושת אלסטית וקושר חזק את כף הרגל, הקרסול והשוק. לקח לי שנתיים לקבל פיזיותרפיה.

הפיזיותרפיה, לצערי, הייתה נוראית. תושאלתי בקצרה – הוכנסתי לחדר תרגול והפיזיותרפיסט אמר לי: "תעשה את זה ואת זה ואת זה", בלי שאבין מה ולמה אני עושה. הוא בינתיים ברח לשתות קפה. בסוף הטיפול הוא חיבר אותי למכשיר חשמלי. לא קבלתי תרגול עצמי והטיפול היה (כצפוי) כישלון מושלם. כמו היום, כך גם אז, הייתי חנון שאוהב לספור ולכמת כל תופעה. סיימתי 3 שנים קרביות עם לא פחות מ-400 נקעים! באזרחות נוספו עוד 80 נקעים כי הבעיה למעשה לא נפתרה.
בערך לפני עשור עשיתי אולטרא-סאונד (על-קול בעברית, סוג של בדיקה הדמייתית) לקרסוליים. בקרסול שמאל היה קל לזהות שכל הרצועות החיצונית שאמורות לשמור את מפרק הקרסול במקומו – מתו ונשארו רק שרידים של רצועות.
באותו זמן גם עשיתי הסבה מפסיכולוגיה לפיזיותרפיה. בתואר המדהים הזה למדתי על מערכת מופלאה – "פרופריוספציה". מערכת של קולטנים מיוחדים, ב:מפרקים, רצועות, גידים ושרירים האומרת למח בכל שניה ושניה היכן המפרקים במרחב. במצב תקין, למשל, אין בעיה ללכת בלי להסתכל על הרגליים. הקולטנים (נניח, בקרסול) משדרים למח את מיקומם במרחב בדומה מאד למערכת ג'י-פי-אס או "ווייז". עוד דוגמא היא לעצום עיניים ולגעת עם קצה אצבע ימין בקצה האף. הפעולה מתאפשרת תודות למערכת זאת. התייעצתי עם המרצה שלי ולאחר 4 חודשים של תרגול פרופיוספטיבי מפרך, למעשה פתרתי לעצמי את הבעיה.

איך? תרגול של המערכת יוצר קולטנים חדשים ומחזק את הקיימים. פציעה וכאב גורמים לחלק מהקולטנים למות ואחרים להיחלש. לא מדובר רק ברצועות, שרירים וגידים, אלא לא פחות מכך – על קולטנים. כיום אני מטפל באמצעות המערכת הנפלאה הזאת, כאשר המפתח לשיפור הוא הסבר על המערכת ואיך לתרגל אותה והתאמת התרגילים לכל מטופל ומטופל. ממטופל שעבר אירוע מוחי וצריך שיקום דרך מטופל שנקע את קרסולו ועד ספורטאי שרוצה לשפר את ביצועיו, כי כאשר המח שולט במפרקים בצורה אופטימלית – השמיים הם הגבול. *ליונל מסי ומייקל ג'ורדן הם ספורטאי עלית אשר מדגימים את העניין הזה היטב. הם כישרוניים מאד, אך הם גם מתרגלים המון פרופריוספציה כדי להציג ביצועיים מעוליםולא להיפצע.

אז מה זה נקע? זו תנועה פתולוגית של מפרק הקרסול שגורמת למתיחה או לקרע של הרצועות המייצבות את הקרסול. ב-99 אחוז מהמקרים – מדובר על הרצועות החיצוניות של הקרסול, כיוון שהן הרבה יותר חלשות מהפנימיות.

ממה נגרם נקע בקרסול?
רוב הנקעים נגרמים עקב תנועה חדה, "לא טובה", של הקרסול, "סיבוב של הקרסול" בלשון הדיבור. בדרך כלל התנועה היא של כף הרגל לכיוון מרכז הגוף (פנימה), והמתיחה היא של רצועות בצד החיצוני (הצדדי) של הקרסול. תנועה כזאת עלולה לקרות בעת קפיצה או בעת שינוי כיוון מהיר בתנועה – כפי שקורה לא פעם במהלך פעילות ספורטיבית כמו משחקי כדורסל או כדורגל, טניס וכדומה. נשים חשופות יותר לפגיעה כזאת גם סגל במבנה שלהן ובעיקר בהנעלה גרועה כמו עקבים או כפכפים.

מהם התסמינים?
כאב, כולל כאב במנוחה, נפיחות, אודם, חום, קושי בדריכה ובהליכה.

כמה זמן זה נמשך?
התסמינים נמשכים בדרך כלל בין שבועיים ל-3 חודשים, תלוי בחומרת הנקע. בכל מקרה יש להיבדק ע"י פיזיותרפיסט ע"מ לשלול שבר קודם כל ושנית להחזיר את יציבות הקרסול ואת הטווחים שנעלמו (לרוב טווח כיפוף הקרסול / "פלקס"). המדע הרפואי מראה באופן שאינו משתמע לשתי פנים שיש לקבל טיפול בהקדם בכל אופן. כאמור, 75 אחוז יחוו נקעים חוזרים בקרסול ללא טיפול והדבר יכול להוביל לניוון והרס המפרק (אוסטאו-ארטיריטיס למשל), פרט ל: סבל, חוסר התפקוד והכאב שנגרמים.

איך מאבחנים?
בתשאול ובבדיקה מוודא הפיזיותרפיסט שאין שבר. אם יש חשד לשבר – ישלח המטופל לצילום רנטגן. אם לא – יטופל הנקע בהתאם למצבו.

איך מטפלים?
בבית על המטופל לנהוג ע"פ ראשי התיבות: MICE
M – movement – תנועה של הקרסול. בישיבה ובשכיבה להניע את מפרק הקרסול כמה שיותר בכל שעה עירה: כיפוף ויישור (פויינט ופלקס) ,סיבובים, לצייר אותיות ומספרים עם הבהונות וכן הלאה. זהו המרכיב החשוב ביותר!
I – Ice – קרח. עד פעם בשעה עירה, לא באופן ישיר שיצרוב את הרקמה (נניח שקית ניילון כחוצץ): 10 דקות – 2 דקות הפסקה – 10 דקות. את זה יש לבצע רק בימים הראשונים לאחר הפציעה. לאחר מכן חום יעזור ולא קור.

C – Compression -לחץ – יש לחבוש את הקרסול עם מגבת או עם תחבושת אלסטית מכריות הבהונות ועד מרכז / שליש תחתון של השוק. יש ליצור לחץ בצורה של קונוס, כאשר יש יותר לחץ בחלק התחתון ופחות לחץ באזור העליון – ע"מ שהנפיחות תעבור מהקרסול למרכז הגוף ותיספג ותעלם.

E – Elevation -הרמה – יש להרים את הקרסול, כך שיהיה מוגבה מהברך ומהירך ומעל הלב (רצוי בשכיבה). כך שכח הכבידה יוריד את הנפיחות לאזור הלב ויעלים אותה.
לעיתים יש צורך, בעיקר בימים הראשונים לאחר הפציעה, להגן על הרקמה ולחבוש אותה בתחבושת אלסטית או בקרסולית.
חשמל טיפולי גם עוזר כנגד כאבים.

*דברים אילו מורידים נפיחות, מורידים את הכאב, מחזירים את טווחי התנועה לקרסול ומחישים את שיקומו.
**רצוי לשלב כמה רכיבים יחד, נניח להרים את הקרסול ולבצע תנועת קרסול תוך כדי כדיי לשפר את המצב.
במכון, הפיזיותרפיסט יעשה הערכה למצב, יתן תרגול מדויק יותר ובפרט – פרופריוספציה (במסגרת תרגילי שיווי משקל) , ישתמש בטכניקות מנואליות (ידניות) ובאמצעים כמו חשמל לזרז את הריפוי וההחלמה.